שאלה: איך מיוצר מזון יבש לחיות מחמד?
תשובה: כופתיות המזון היבש עוברות תהליך שנקרא אקסטרוזיה. תהליך האקסטרוזיה מוביל להיווצרות כופתית מזון דחוסה, כמעט יבשה לחלוטין (לרוב מתחת 14% לחות) ובעלת חיי מדף ארוכים.
תהליך זה כולל ערבוב הרכיבים הלחים והיבשים במערבל מזון מחומם עד להיווצרות בצק. ניתן לדמות את מכשיר האקסטרודר למטחנת בשר ענקית (באורך מספר מטרים) ומחוממת.
הבצק נע לאורך המכשיר תחת חום עז של בין 120-160 מעלות צלזיוס ובאמצעות לחץ גבוה. בקצה המכונה, הבצק עובר דרך חותכנים המעניקים לו את הצורה הרצויה. לבסוף, הכופתיות עוברות צינון מהיר ולעיתים ריסוס בשמן המכיל חומרי טעם וריח ותערובת נוטריאנטים.
השימוש בחום גבוה פוגם בערכים התזונתיים של הרכיבים המקוריים ולכן בכדי שמזונות יבשים (כמעט כולם) יוגדרו כמזון מלא, הם צריכים תוספת של תערובת סינטטית של ויטמינים ומינרלים רבים.
שאלה: איך אפשר לדעת מהם איכות הרכיבים במזון?
תשובה: בכדי להבין מהם איכות הרכיבים הנמצאים בשק יש לקרוא גם את הצהרות היצרן וגם את רשימת הרכיבים. חשוב לראות האם מצוין כי יש שימוש בחלקי בשר אמיתיים וטריים או מוצרים מעובדים כאלה ואחרים. לדוגמא, האם הרכיבים הם – עוף טרי ובשר הודו מיובש (ששניהם רכיבים איכותיים) או שהיצרן משתמש בקמח דגים או קמח מוצרי לוואי של עופות (ששניהם רכיבים מעובדים, מכילים חומרי שימור ובעלי נעכלות נמוכה).
ההמלצה היא לבחור מזונות שמכילים כמה שפחות רכיבים מעובדים.
שאלה: האם יש צורך לשנות מקור חלבון או רכיבים אחרים?
תשובה: באופן כללי ניתן לומר שככל שנחשוף את חיית המחמד ליותר רכיבים כך נפחית את הסיכוי להתפתחות רגישות לרכיב כזה או אחר ונחזק את מערכת העיכול. חשיפת חיית המחמד לרכיבים קבועים במשך שנים מחלישה את מערכת העיכול שכן היא אינה נדרשת לגוון מבחינת חיידקי המעיים ואנזימי הלבלב שהגוף מייצר. קיבעון תזונתי לאורך זמן יכול להוביל לרגישות תזונתית ולכן ההמלצה היא לגוון גם מבחינת הרכיבים במזונות הקבועים שמאכילים וגם מבחינת החטיפים ויתר הרכיבים שניתנים במהלך היום.
אלא אם יש רגישות ידועה לרכיב כזה או אחר, אין סיבה לא לגוון מבחינת הרכיבים השונים.
שאלה: האם להאכיל כלבים במזון עם דגנים או ללא דגנים?
תשובה: בעיקרון אין סיבה תזונתית שלא להאכיל כלבים במזונות המכילים דגנים. כלבים מוגדרים כאוכלי כל והם אינם טורפים (כמו חתולים). מהרגע שהכלבים עברו תהליך של ביות והם נקראים כלבים, הם שונים ביולוגית וגנטית מאבותיהם הזאבים והם אינם צריכים לאכול כמו זאב. אורך חייהם שונה והם אינם צריכים לעבור מרחקים עצומים בריצות, הם חיים בבתים עם טמפרטורה מבוקרת, הם אינם צריכים לצוד ולעבור תקופות ללא מזון ועוד.
כלבים מייצרים עמילאז (האנזים המפרק פחמימות) ע"י הלבלב שלהם ומחקרים מראים שמרגע הביות, כלבים ניזונו מפחמימות שניתנו ע"י בעליהם לאורך עשרות אלפי שנים. לכן, אין שום סיבה תזונתית להימנע מדגנים.
מאחר וכלבים יכולים לפרק את העמילנים, דגנים מספקים להם ויטמינים ומינרלים נדרשים.
כמובן שהעדפה היא לדגנים ופחמימות מזינים ובכמות מאוזנת.
שאלה: כמה אחוזי חלבון מומלץ שיהיה במזון?
תשובה: שלא כמו שומן, גוף הכלבים אינו יכול לאגור חלבון וכל מה שלא נמצא בשימוש למעשה מופרש דרך הכליות ודרכי השתן החוצה. בנוסף, כאשר יש אחוזי חלבון גבוהים ואחוזי פחמימה נמוכים, הגוף מפרק את החלבונים כמקור לאנרגיה במקום להשתמש בסוכרים שבפחמימות (שמהוות מקור אנרגיה זמין יותר). בכל פירוק כזה של חלבונים, מיוצרת פסולת שצריכה לצאת מהגוף. לאורך זמן, פירוק של כמויות גדולות של חלבונים עלול להוביל לפגיעה בכליות ולהפחתה ביעילותם.
במידה והכלבים פעילים ברמה גבוהה, כלומר יותר משעת ריצה ביום, או שמדובר בגורים, אז ניתן לתת כמויות חלבון גבוהות יותר. אחרת, אין באמת סיבה להעמיס את הכלב בחלבונים.
ההמלצה היא להאכיל במזון שמכיל בין 25-29% חלבון על בסיס יבש. או עד 65% בשר במזון מבושל.
תזונתם של חתולים לעומת זאת צריכה להיות מבוססת כמעט בכולה רק על בשר.
שאלה: האם משנה מקור החלבון במזון?
תשובה: לחלבונים שונים יש איכויות שונות. כלומר, כל מקור חלבון מכיל אחוזים שונים של חומצות אמינו נדרשות ולכן ההמלצה היא בעיקרון לגוון ולא לבחור מקור חלבון אחד להאכלה במשך כל החיים. בנוסף, למקורות חלבון שונים יש אחוזי נעכלות שונים. לדוגמא, לבקר וכבש נעכלות נמוכה יותר מאשר עוף או הודו, ואחוז הנעכלות הגבוה ביותר שייך לדגים.
לנעכלות יש השפעה על כמות הצואה וכמות יסודות המזון שהגוף יכול לספוג מהמזון. לכן, העדיפות היא לבחור ברכיבים בעלי נעכלות גבוהה יותר. אנו נראה את ההבדלים בצואה של הכלבים מבחינת כמות ואיכות.
שאלה: מה ההגדרה "טבעי" על מזון חיות מחמד אומרת?
תשובה: בעיקרון אין הגדרה מסודרת למונח "טבעי" ולכן יצרנים יכולים להשתמש בו בצורה די חופשית וללא פיקוח. יש יצרנים שמצהירים על המזון שלהם "כמכיל רכיבים טבעיים בלבד" אולם משתמשים בתוספת של ויטמינים ומינרלים סינטטיים שהם כמובן אינם טבעיים.
לכן, חשוב לא לקבל הגדרות אלה בצורה אוטומטית ולקרוא את רשימת הרכיבים ולראות האם באמת המזון נקי מרכיבים סינטטיים.
החשיבות של מזון נקי מחומרים סינטטיים הוא בכך שלגוף לא נכנסים רכיבים שיכולים לגרור רגישויות, תגובות של מערכת העיכול ופגיעה במערכת החיסון, מחלות כרוניות ופגיעה לאורך זמן באיברים שצריכים לסנן רעלנים כאלה כגון הכבד והכליות.
שאלה: מה ההבדל בין קמח עוף לבשר עוף?
תשובה: קמח עוף הוא תוצר של עיבוד עוף טרי. כלומר, לוקחים חלקי עוף ומחממים אותם בטמפרטורה גבוהה עד אשר כל הנוזלים מתנדפים מהם ורוב השומן יוצא ואז טוחנים את התוצר לכדי קמח. לקמח הזה ברוב המקרים מוסיפים חומרים משמרים סינטטיים.
קמח עוף הוא יותר מרוכז תזונתית מאשר עוף ומכיל פר אותה כמות חומר יותר ערכים תזונתיים. לדוגמא, 100 גרם קמח עוף יכיל 50 גרם חלבון לעומת 16 גרם חלבון בעוף טרי. זה אומר שהיצרנים יכולים לשים פחות קמח עוף במוצר בכדי להגיע לאותם ערכי חלבון מאשר היו צריכים לשים בשר טרי.
העדפה היא למזון שאינו מכיל קמחים עקב הימצאות החומרים הסינטטיים בתוכם ועצם היותם רכיבים מעובדים.
שאלה: למה במזון צריך להוסיף ויטמינים ומינרלים?
תשובה: כל מזון מסחרי שנמכר מומלץ שיהיה מלא ומאוזן לפי הדרישות התזונתיות של ארגון ה AAFCO שהגדיר מינימום נדרש של ערכים תזונתיים בכדי שלא יגרמו חוסרים תזונתיים לחיות המחמד.
בכדי להגיע לאותו מינימום של ערכים תזונתיים, יצרני המזון צריכים לשלב תוספת סינטטית של ויטמינים ומינרלים. זה רלוונטי לכל סוג של מזון – יבש, משומר או מבושל/קפוא.
מזון יבש ומשומר הם מזונות שעוברים טיפול בחום גבוה שפוגם בערכים התזונתיים של הרכיבים ולכן יש צורך בתוספת פרמיקס של ויטמינים ומינרלים ומזונות מבושלים/קפואים צריכים תוספת זו כי הרכב הרכיבים עצמו פשוט אינו מספק ואינו מגיע לערכים הנדרשים באופן טבעי.
לכן, כשרוכשים מזון חשוב לראות שהוא מכיל את ההצהרה כי המזון מלא ומאוזן עפ"י הדרישות התזונתיות של ארגון AAFCO.
שאלה: כמה פעמים ביום יש להאכיל את חיית המחמד?
תשובה: ההמלצה היא שלוש פעמים לגור ופעמיים לבוגר. האכלה בארוחה אחת לרוב אינה מומלצת מכמה סיבות. הראשונה היא שארוחה אחת היא פשוט גדולה מדי עבור עיכול תקין ע"י מערכת העיכול. הקיבה פועלת בצורה של דחיסה וסיבוב וכאשר יש כמות גדולה מדי של מזון בתוכה, זה לא מתבצע כנדרש וגם למיצי העיכול קשה להגיע לכל הרכיבים. הסיבה השנייה היא פסיכולוגית שקשה להמתין יום שלם לארוחה אחת וזה יכול להוביל מדי פעם להקאות של מיצי קיבה עקב רעב.
האכלה חופשית אינה מומלצת גם כן שכן ראשית אנחנו יכולים לפספס בעיות בריאותיות שונות שיכולות לגרום לחוסר רעב לכלב והסיבה שנייה היא שכאשר חיית המחמד אוכלת היא מרטיבה את הכופתיות של המזון ואז המזון נתר בקערה לח וזה יכול לגרום להתפתחות פתוגנים ומזהמים.