כשאתם רואים את המונח מזון מלא על האריזה של מזון הכלבים והחתולים זה כמובן גורם לכם להאמין שהמזון מכיל את כל אבות המזון ומגוון הויטמינים והמינרלים הנדרשים בכדי שחיית המחמד שלכם תחיה חיים בריאים ופעילים.
אולם יש הבדל בין מזון מסחרי המיוצר בעולם, לבין מזון המיוצר מקומית לבישול ביתי וזה הבדל שלדעתי חשוב שנבין אותו כצרכנים.
ראשית, מבחינת המזונות המסחריים לחיות מחמד המיוצרים בעולם – בכדי שיצרן יוכל להגדיר את המזון שלו כמלא ובכדי להיות מסוגל לרשום הצהרה על המזון שלו שהוא אכן מזון מלא, הוא חייב לעמוד בדרישות תזונתיות מסוימות של ארגוני ה aafco (אמריקה) או ה fediaf (אירופה) תלוי במקום הייצור של המזון.
ארגונים אלו הכתיבו רף מינימום נדרש עבור מעל 40 נוטריאנטים שונים (כגון ויטמין A, טאורין, משפחת ויטמין B, מנגן, סלניום, אבץ ועוד) שחייבים להימצא במזון באופן קבוע בכדי שלא יגרמו חוסרים תזונתיים. ללא הימצאות כל אחד ואחד מהם בכמות המספקת על פי המחקרים שביצעו, המזון פשוט לא יכול להיקרא מלא.
האחריות לבדיקה האם המזון עומד בדרישות היא על היצרן בלבד.
שנית, מבחינת מזונות מסחריים המיוצרים בארץ – בכדי שיצרן יוכל להגדיר את המזון שלו כמלא הוא צריך שהמזון יכיל רמות מסוימות של חלבון, שומן, סיבים, אפר, סידן, נתרן וזרחן. כלומר, לא את כל הרשימה המלאה כפי שיצרנים מחו״ל מחויבים אליה.
זה אומר שהמזונות אולי מלאים לפי משרד החקלאות אולם אינם עומדים בקנה אחד עם ההגדרות העולמיות שאני אישית מאמצת כי הן מספקות לנו רף מינימום של נוטריאנטים נדרשים. לולא נעמוד ברף המינימום הזה, אנו יכולים להוביל לחוסרים תזונתיים.
וכמובן שהאחריות לבדיקה האם המזון עומד בדרישות הללו היא על היצרן בלבד. כלומר, משרד החקלאות אינו אחראי לרישום של היצרן באם הוא מגדיר את המזון שלו כמלא או משלים (להאכלה זמנית בלבד).
אולם, אני שמחה לציין שמשרד החקלאות והשירותים הוטרינרים שוקדים בימים אלה על תקנות חדשות שיאמצו את הדרישה העולמית ואז היצרנים יהיו מחויבים גם לעמוד בדרישות התזונתיות של הארגונים כפי שציינתי מעלה בדומה לכל מזון מסחרי אחר בעולם.
נקודה אחרונה היא מבחינת מזון ביתי, אני לדוגמא כתזונאית צריכה שהתפריטים שאני מכינה יהיו מלאים לפי אותן דרישות תזונתיות ויכילו בצורה הקרובה ביותר את כל הנוטריאנטים הנדרשים.
זה נכון שמי שמאכיל במזון מסחרי נותן לרוב תפריט יחיד שחיית המחמד אוכלת ופה בתפריטים ביתיים יש גיוון אולם עדיין יש צורך שהתפריט יהיה מלא. ובכדי לעשות את זה יש צורך לשלב ויטמינים ומינרלים כתוספי תזונה מאחר ונמצא במחקר כי בדיקות מעבדה שבוצעו על תפריטים שפותחו ע״י וטרינרים ותזונאים או כאלה שנלקחו מהאינטרנט בארצות הברית פשוט אינם מלאים לפי אותן דרישות לולא שילבו בהם תוספים.
ולמה חשוב שהמזון יעמוד באותן דרישות תזונתיות ויהיה מלא? לולא המזון מכיל את כמויות המינימום עבור כל מגוון הויטמינים, חומצות האמינו והמינרלים הנדרשים, יכולים להיגרם לחיית המחמד חוסרים תזונתיים. לדוגמא, יכול להיות חוסר בויטמין d, או במגנזיום או בויטמין B3 וכדומה.
הגוף של חיות המחמד צריך לקבל את כל מגוון הנוטריאנטים בכדי לשמור על בריאות אופטימלית או כפי שהארגונים הרגולטוריים מגדירים זאת “to sustain life״.
נכון שלמזון אמתי מסחרי או ביתי יש נעכלות טובה יותר ממזון מעובד ונכון שהגוף של חיות המחמד מצליח לספוג ממזונות אלה יותר ויטמינים ומינרלים והרבה ממה שצריך אבל עדיין לדעתי המקצועית אנחנו צריכים לשמור על רף מסוים בכדי להיות באמת בטוחים שאנחנו מספקים לחיית המחמד שלנו הכל בצורה הטובה ביותר.
לסיכום, כשאתם בוחרים את סוג התזונה של חיית המחמד שלכם, חשוב לראות שיש על המזון הצהרה כי המזון עומד בדרישות התזונתיות של אחד הארגונים שציינתי (aafco, fediaf ) ולא רק הצהרה גרנית כי זהו מזון מלא.