האם טבעונות מתאימה לכלבים וחתולים?

מספר הולך וגדל של אנשים עוברים בעצמם לתזונה צמחית וטבעונית וכך גם כמות האנשים שמעבירים את חיות המחמד שלהם לתזונה כזו. באם מסיבות אתיות, סביבתיות או בריאותיות. אבל האם טבעונות מתאימה לכלבים וחתולים? או שבעלים המאכילים בתזונה זו גורמים נזק?

טבעונות וחיות מחמד

אפתח ואציין שאני צמחונית, מטעמי חמלה. ואני לא מאכילה את הכלבים שלי בתזונה צמחונית משתי סיבות. הראשונה היא שאני מאמינה שאם הייתי נותנת להם לבחור, הם היו בוחרים בסטייק או בכרע עוף ולא בחומוס. והשנייה היא שמבחינה ביולוגית אני יודעת שהם בנויים לעיכול חלבון מהחי טוב יותר מאשר רכיבים צמחיים.
אני מקבלת המון פניות מבעלי חיות מחמד שאוהבים עד מאוד את הכלבים והחתולים שלהם והחליטו להעביר אותם לתזונה צמחית. המטרה שלי במאמר הזה היא לספק לכם מידע האם התזונה הזו אכן מתאימה להם וכיצד לדאוג שתבצעו את המעבר בצורה נכונה.

במקרים רבים, הסיבה העיקרית להעברת חיית המחמד לתזונה צמחית היא בגלל העדפות האתיות של הבעלים. אני שומעת משפטים רבים כגון: "אני רוצה להאכיל את חיות המחמד שלי מבלי לנצל חיות אחרות", "העופות מלאי אנטיביוטיקה ותוספים שאני לא רוצה שחיית המחמד שלי תקבל" וכדומה.
אולם, ישנם גם מקרים בהם חיית המחמד פיתחה רגישות למקור החלבון הבשרי ואז לאחר ביצוע אלימינציה, נמצא כי היא מסוגלת לעכל רק חלבון מהצומח. במקרים כאלה הדרך היחידה להרגיע את תסמיני הרגישות היא בהאכלה של תזונה צמחונית.

מזון טבעוני לחיות מחמד

לפני כ – 33 אלף שנה הכלבים בויתו, נפרדו מאבותיהם הזאבים ובכך הפכו להיות תלויים בבני אדם לאספקת מזונם. כתוצאה מכך, הם התאקלמו גנטית ופיתחו יכולות מרשימות לעיכול פחמימות. לכן, מבחינה ביולוגית כלבים נחשבים כאוכלי כל. מערכת העיכול שלהם בנויה לעכל ולספוג גם רכיבים מהחי וגם רכיבים צמחיים. משמע, הם יכולים לאכול ולתפקד כמו שצריך על תזונה צמחונית וטבעונית.

לעומתם, חתולים בויתו לפני כ – 10 אלף שנה וכמעט ולא השתנו מבחינה ביולוגית. חתולים היו ונשארו טורפי על וככאלה מערכת העיכול שלהם בנויה לפעול באופן בלעדי על חלבון מהחי. לומר זאת בפשטות, הם לא בנויים לאכול מזון צמחי ובפרט דגנים.

באופן כללי ניתן לומר כי הכלבים והחתולים המודרניים האוכלים מזון מוכן בשק או מקופסת שימורים הם ממש לא אבותיהם ולכן ההתאמה לביולוגיה של חיית המחמד יכולה להיראות פחות חשובה. בעבר, הברירה הטבעית העדיפה בעלי חיים בעלי תכונות מסוימות (העדפה למזון עשיר קלורית, רצון לצוד, אכילה לא מבוקרת) שכבר אינן מתאימות לסביבה המבויתת ולתוחלת החיים הארוכה של הכלבים והחתולים.

בכדי שכלבים וחתולים ישרדו בסביבה המודרנית, לאורך חייהם הארוכים, הם צריכים לאכול מזון בעל טעימות גבוהה, נעכלות גבוהה, מלא ומאוזן תזונתית. תזונה נכונה מונעת חוסרים ומסייעת לשמור על חיית המחמד כנגד מחלות. ולכן, התזונה צריכה להכיל את כל הנוטריאנטים הנחוצים על פי הצרכים התזונתיים של כל חיית מחמד. הנקודה החשובה היא שהדרישה היא שהתזונה תכיל את יסודות המזון הנחוצים ולא רכיבים מסוימים.

ולכן, תאורטית, לא נראית שום סיבה מדוע תזונה המורכבת באופן בלעדי מרכיבים מהצומח ותוספים תזונתיים, לא תתאים לדרישות התזונתיות של כלבים וחתולים.

מחקר שבוצע בשנת 2015 ובדק עמידה בדרישות תזונתיות על פי התקן של ה – AAFCO עבור 24 מזונות יבשים ומשומרים לכלבים וחתולים, מצא כי 6 מהם לא עמדו בדרישות. מחקרים ישנים יותר מצאו גם סתירות בין מה שצוין על התווית לעומת המינונים בפועל.

כמובן שהמחקר אינו משליך על כל המזונות ולא על האכלה אמתית אולם הוא מראה, שגם במזון צמחי כמו במזון יבש, יש חסרונות ולכן העדיפות היא לא להסתמך על סוג מזון יחיד אלא לגוון בכדי למנוע חוסרים.

האם יש סכנה בטבעונות לכלבים וחתולים?

ראשית כל, מאחר ואנו מדברים על מזון שבנוי רובו ככולו על פחמימות, אתייחס לסוכרים. מערכת העיכול של כלבים וחתולים ממירה פחמימות לסוכרים (גלוקוז). גלוקוז מהווה מקור אנרגיה עבור תאי הגוף, אולם כמויות עודפות של גלוקוז שאינן נחוצות לפעילות השוטפת הופכות לשומן הנאגר בתאי שומן. כמות עודפת של סוכרים יכולה להוביל למצב של עלייה במשקל, השמנה וסכרת.

בנוסף, בכדי לשנע את הגלוקוז מהדם לתאים, יש צורך בייצור האנזים עמילאז ע"י הלבלב. ככל שרמות הגלוקוז בדם עולות, כך גדל הצורך להגדיל את קצב הייצור של האנזים. במצב של תזונה המבוססת בעיקרה על פחמימות וסוכרים, ייתכן ויווצר עומס על הלבלב, דבר שיכול לפגום ביעילותו.

לעומת כלבים, אצל חתולים ישנו תהליך הפעיל תמידית של יצירת גלוקוז מחומצות אמינו (אבני היסוד של חלבונים) וגליצרול (עמוד השדרה של טריגליצרידים/שומנים). לכן הם ספציפית זקוקים לרמות חלבון ושומן גבוהות ואינם זקוקים לפחמימות בתפריט. דווקא הימצאות פחמימות פוגמת בתהליכים המטבוליים הטבעיים של הגוף שלהם.

שנית, פחמימות מכילות סיבים תזונתיים. אלה הם רכיבים צמחיים שאינם מתעכלים והתורמים לבריאות מערכת העיכול. כמות קטנה של סיבים תזונתיים (סביב 5%) משולבים מסיסים ולא מסיסים היא מומלצת עבור כלבים (ואפילו פחות עבור חתולים). אולם לכמויות גדולות יותר יכולות להיות השפעות שאינן רצויות. לדוגמא, הימצאות רבה של סיבים יכולה לפגום בספיגת מינרלים חיוניים (כגון סידן, מגנזיום, אבץ, ברזל ויוד). מאחר וסיבים אינם מתעכלים יש להם גם השפעה שלילית על כמות האנרגיה (קלוריות) במזון. כלומר, שחיית המחמד לא תקבל את הקלוריות הנדרשות מהמזון.

נקודה נוספת היא שמזון ממקור גורם לשתן להיות יותר אלקליין מאשר חומצי, דבר שפוגם באיזון שלו ויכול להוביל להיווצרות של דלקות וקריסטלים. לכן, בעיקר אצל חתולים, חשוב להקפיד על בדיקות שגרתיות לבדיקת חומציות השתן.

לבסוף ניתן לציין כי אחד החששות העיקריים בהאכלה במזון צמחי הוא ממחסור בחומצות אמינו חיוניות אשר יכול להוביל להתדלדלות שרירים, ובעיקר שריר הלב. ואצל חתולים יש גם את החשש ממחסור של טאורין, ויטמין A וויטמין B12 אשר הם אינם יכולים לקבל כמות מספקת שלהם ממזון צמחי. ללא אספקה קבועה של נוטריאנטים אלה, חתולים יכולים לפתח בעיות לב וכבד.

מזון טבעוני אינו מתאים לכולם

כמו בכל סוג מזון ומכל רכיב, כל אחד הוא שונה ועם כל הרצון הטוב שלכם כבעלים, לא הכל מתאים לכולם. כמו שסוג מזון בשרי לא יתאים, כך יכול להיות גם עם המזון הצמחוני/טבעוני. כלומר, אתם יכולים לרצות להאכיל במזון צמחוני, אולם הוא לא יתאים למערכת העיכול של הכלב או החתול.

אז איך תדעו האם הוא מתאים או לא? כמו בכל סוג מזון אחר, צריך להסתכל על חיית המחמד, לנגוע בה ולעקוב אחר המצב שלה.

להלן כמה נקודות שאני ממליצה לשים לב אליהם:

1. צואה תקינה – צואה תקינה היא קשיחה, בעלת נפח קטן, ללא ריחות לוואי, ללא צבעים או מרקמים חריגים ואינה צריכה להיות מספר פעמים רב ביום. מאחר ואנו מדברים על מזון צמחי שהוא בעל נעכלות נמוכה יותר מאשר מזון בשרי ומכיל יותר סיבים, הדברים יכולים להיראות שונים. כלומר – הנפח יהיה יחסית גדול ומספר הפעמים רב. אולם, עדיין לא צריכים להיות מרקמים וצבעים או ריחות חריגים. כמובן שלא שלשול או צואה רכה במיוחד. אלה יכולים להעיד על אי התאמה של המזון לחיית המחמד.
2. ללא גזים – אם רואים שחיית המחמד מפליצה או עושה גרפסים רבים, זה מעיד על פעילות של גזים במערכת העיכול, כנראה כתוצאה מכמות וסוג הסיבים.
3. עור ופרווה תקינים – נשירה ועור יבש או אדמומי יכולים להעיד על חוסר בחומצות שומן חיוניות. בעיקר מסוג אומגה 3. שזה דבר שכיח במזון צמחוני שאינו מכיל שומנים מהחי, בעיקר בהאכלה ביתית.
4. משקל תקין – צריך לעקוב אחר המשקל של חיית המחמד ולראות שהיא אינה משמינה או מרזה מדי. כמות סוכרים גדולה יכולה להוביל להשמנת יתר ומצד שני מזון צמחי שאינו שומני (כפי שקורה לרוב) מכיל כמויות אנרגיה נמוכות ואז חיית המחמד נכנסת למצב של תת תזונה.
5. דלקות חוזרות – בעיקר באוזניים או בדרכי השתן. שתן אלקליין מוביל להיווצרות חיידקים שגם ניזונים מהסוכרים הרבים בתזונה. שמרים המובילים לדלקות אוזניים ניזונים גם הם על הסוכרים בתזונה.
6. כל דבר שנראה שונה וחריג – כגון חוסר אנרגיה, חיפוש אחר עשבים או חפצים ללעיסה, קושי בהליכה או סימני כאב מהמפרקים (חלבון בשרי ועצמות מכילים סחוס וגלוקוסמין שעלול להיות חסר בתזונה צמחית ולכן תהיה השפעה על המפרקים והחוליות), צמא מוגבר וכדומה.
אם אתם מבחינים באחד או כמה מהמצבים שציינתי, אני ממליצה לפנות לווטרינר וכמובן לשנות את המזון.

כיצד מאכילים במזון צמחוני בצורה נכונה?

ראשית, מאחר וכלבים וחתולים אינם מייצרים עמילאז (האנזים המפרק עמילנים) בריר בחלל הפה ואינם לועסים את המזון (כמו שאנו עושים), יש לבשל את המזון ולטחון אותו בכדי שיגיע מוכן לעיכול על ידי הקיבה ויקל עליה.

שנית, כפי שציינתי למעלה, אני לא ממליצה להאכיל בסוג מזון אחד אלא לגוון. אם מאכילים במזון יבש אז לבחור מספר חברות של מזונות ולגוון ביניהם. אם לא מעוניינים לעבור למזון אמתי לגמרי אז לפחות לשלב לעתים ארוחות של מזון אמתי או לפחות רכיבים כגון ירקות ופירות כחטיפים.

אני איני ממליצה לעבור לטבעוני לגמרי אלא לנסות כן לשלב רכיבים שיהיה קל לכם כבעלים לשלב כגון שמן דגים מהחי (כלבים וחתולים במיוחד אינם מסוגלים להפיק את חומצות השומן החיוניות במינונים הנדרשים כשהם ממקור צמחי כגון שמן פשתן), טונה או סרדינים משומרים, ביצה קשה וכדומה.

ולבסוף, אני ממליצה לשלב תוספים תזונתיים המסייעים למערכת העיכול ותוספי סופר פודס המספקים נוטריאנטים ממקור אמתי ולא סינטטיים שמכבידים על הגוף.

לסיכום

אני מבינה את הרצון לפעול לפי הקוד האתי שלנו כשאנו לוקחים החלטות בקשר לעצמנו. אבל, לדעתי, עלינו לשים את הרווחה והבריאות של חיות המחמד שלנו מעל הרצון האגואיסטי שלנו. אם אנו מכניסים למשפחתנו בן משפחה שנחשב כטורף, אל לנו להפוך אותו לאוכל עשב מטעמי הנוחות שלנו. כמו בכל דבר בחיים, יש פשרות שעלינו לקבל. או לפחות שנבין את ההשלכות של ההחלטות שלנו.

Please follow and like us:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *