תזונה והתנהגות

האם המזון של הכלב שלך יכול לגרום לו להיות אגרסיבי או היפראקטיבי?

איך אתם מרגישים אחרי שאכלתם קערת פסטה גדולה? עבורי, בהתחלה אני מרגישה עייפה, קצת לאחר מכן אני מתחילה לחפש משהו מתוק לאכול ואז חוזרת להיות שוב רעבה.

אנחנו יודעים כי עבורנו, מזונות מסוימים יכולים ליצור שינויים ספציפיים באיזון הכימי של המוח אשר בתורו משפיע על מצב הרוח וההתנהגות. אבל האם אותה החוקיות פועלת גם ביחס לכלבים שלנו? בואו נבדוק.

 

טריפטופן

טריפטופן היא חומצת אמינו המצויה בחלבון כגון בשר בקר, עוף, הודו ודגים, והיא הבסיס ליצירת סרוטונין, כימיקל המצוי במוח המקושר לתחושות של רגיעה, שלווה וישנוניות. הוא מסייע לוויסות מחזוריות שינה וערנות ורגישות לרעש ומגע. כאשר מאכילים במזונות המכילים טריפטופן או מזונות המעלים את רמות הטריפטופן בדם, רמות הסרוטונין במוח עולות.

למרות שטריפטופן הוא נגזרת של חלבון, זהו האכילה של פחמימות שלמעשה מעלה רמות של טריפטופן בדם ומוח. סיטואציה זו מתרחשת מאחר וחומצות האמינו האחרות המצויות בחלבונים מתחרות עם טריפטופן ומצליחות לחצות יותר בקלות את מחסום דם-מוח, דבר אשר מוריד את רמות הטריפטופן וכך את הסרוטונין.

רמות נמוכות של סרוטונין (עקב רמות נמוכות של טריפטופן) מקושרות עם עלייה באגרסיביות, במיוחד אגרסיביות מגננתית, ורמות נמוכות של שליטה בדחפים בקרב כלבים. הם יכולים להפגין גם סימנים של חרדה, חששנות ולהיות באופן כללי חסרי מנוחה.

מחקר אחד שבוצע ציין כי תזונה עם אחוזי חלבון גבוהים (32%) הגבירה אגרסיביות טריטוריאלית הנובעת מפחד אצל כלבים לעומת תזונה עם אחוזי חלבון נמוכים (17%) או מתונים (25%). היא לא השפיעה אולם על אגרסיביות כתוצאה מדומיננטיות או היפראקטיביות. מחקר נוסף חיזק ממצא זה והראה כי תזונה נמוכת חלבון או מתן תוסף טריפטופן הפחיתו אגרסיביות כתוצאה מדומיננטיות, אגרסיביות כתוצאה מטריטוריאליות והיפראקטיביות בכלבים.

 

פחמימות פשוטות

כפי שציינתי קודם, האכלה בפחמימות מעלה את רמות הסרוטונין אשר מעוררות רוגע ושלווה. זה אומר שתפריט המכיל יחס פחמימות גבוה יכול להתאים לכלבים הסובלים מחרדות או אגרסיביות.

בנוסף, עבור כלבים מסוימים, תפריט עשיר בחלבון ודל בפחמימות יכול לגרום לחוסר בסרוטונין אשר בתורו יכול לעורר חשק לפחמימות בכדי לתקן את חוסר האיזון. כלבים אלה לא רק יפגינו התנהגויות הרסניות בבית בחיפושם אחר מזון אלא לעיתים גם סימנים של אגרסיביות.

מצד שני, מאחר ופחמימות מעובדות מומרות לסוכרים פשוטים בגוף, תפריטים המכילים כמויות גדולות של פחמימות פשוטות (כמו חלק נכבד מהמזונות המסחריים לכלבים) יכולים להוביל לעלייה של רמות הסוכר בדם. זה בתורו יכול לעורר התנהגויות כגון חרדה, היפראקטיביות, חוסר בשליטה עצמית, רגזנות וחששנות.

אני מניחה שאתם חושבים לעצמכם "האם להאכיל במזון המכיל פחמימות או לא?" נכון? הפתרון הוא להאכיל במזון המכיל כמות מאוזנת של פחמימות מורכבות המאפשרות זמינות של טריפטופן אולם עדיין וויסות של רמות הסוכר בדם.

 

עודף באנרגיה (קלוריות)

לכל כלב יש צרכים תזונתיים וקלוריים לפי סדר היום שלו, רמת הפעילות, מצב בריאותי, גיל וגורמים ספציפיים אישיים אחרים. עודפי אנרגיה (קלוריות) נאגרים בגוף בצורת שומן ולכן צריכה קבועה של עודפי אנרגיה תוביל בטווח הארוך לעלייה במשקל. לא רק שהשמנת יתר היא בעיה בריאותית מהותית עבור כלבים, אלא גם שכלבים בעלי עודף משקל אינם מסוגלים לבצע פעילויות מאומצות כגון ריצה, קפיצה ומשחק כמו כלבים במשקל תקין.

 

הגבלת אנרגיה (קלוריות)

מי מאיתנו לא מכיר את תחושת הרגזנות כאשר אנחנו בדיאטה? כך שלא תופתעו לשמוע שכאשר מכניסים את הכלב לדיאטה ומגבילים את הקלוריות אותן צורך (כמות קטנה יותר של מזון או מזונות עם פחות קלוריות פר כמות אכילה), אנו יכולים לגרום לו תסכול רב. זה יכול לבוא לידי ביטוי בהתנהגויות מגוונות כגון הגברת לעיסה, שימוש בכפות הרגליים לחנופה, ליקוק והחזקת חפצים בפה.

כאשר שמים כלבים בדיאטה, אנו מאכילים אותם פחות מההמלצה התזונתית המתאימה עבורם ברגע הנוכחי. זה אומר שהגוף מקבל פחות אנרגיה ממה שהיה צריך בכדי לתפקד ברמה מינימאלית. התוצאה היא שהגוף מתחיל לשמר אנרגיה וכך הכלב מפחית את רמת הפעילות שלו.

בנוסף, מחקרים הראו שכלבים אשר ניתנה להם תזונה מוגבלת קלוריות החלו להפגין התנהגויות אגרסיביות כגון נשיכות, נביחות ממוקדות וכניסה לריבים. התנהגויות אלה פחתו משמעותית ככל שהכלב היה בדיאטה לאורך זמן.

 

סיבים תזונתיים

הוספת סיבים תזונתיים לתפריט היומי לכלבים הנמצאים בתכנית הורדה במשקל תספק להם תחושת מלאות לזמנים ארוכים יותר לאחר סיום הארוחה. זה בתורו יפחית את הרעב והחיפוש אחר מזון ויפחית התנהגויות הרסניות ושליליות.

 

חוסרים ספציפיים

ישנם נוטריאנטים מסוימים אשר חוסר בהם יכול להוביל להתנהגויות מסוימות:

ויטמין B1 (תיאמין) – התנהגויות כפייתית, אכילת צואה, בעיות נוירולוגיות

ויטמין B3 (ניאצין) – רגזנות, אגרסיביות, רפלקסים נמוכים

סידן – חששנות, רגזנות, חרדה, בלבול

מגנזיום – אגרסיביות, עיוותי שרירים, קושי בריכוז ובעיות זכרון

מנגן – רגזנות, אלרגיות, חירשות

ניתן לזהות חוסרים אלה ברגע שמבצעים בדיקות דם ולכן חשוב תמיד לדבר עם הווטרינר כאשר מבחינים בשינוי בהתנהגות.

 

תוספי מזון נפוצים

מחקרים רבים קישרו בין הנוכחות של כימיקלים מסוימים במזון לבעיות התנהגות:

רכיבים מלאכותיים כגון מעבים, מקשרים, צבעי מאכל – חוסר ריכוז, קושי לשבת בשקט, חששנות, היפראקטיביות

חומרים משמרים כגון BHA, BHT, Ethoxyquin – אלרגיות, היפראקטיביות, רעל למערכת העצבים, פחדים, אגרסיביות, חששנות, קשר גבוה לסרטן

חומרי הדברה ומדשנים כימיים מרכיבי דגן – אגרסיביות, רגזנות, קשר לסרטן

הכבד אחראי לסינון הרעלים ולפי הרפואה הסינית, ברגע שהוא אינו מסוגל לשלוט על כמות הרעלים שהוא מקבל, חיות המחמד שלנו יפגינו התנהגויות של חשש ואגרסיביות.

 

אספקטים פיזיים

כלבים רבים סובלים מאלרגיות או רגישויות, באם עוריות או של מערכת העיכול, המקושרות למזון אותו הם אוכלים. בעיות בריאותיות אלה גורמות לתסמינים רבים וגורמים לכלבים להתגרד, ללקק עצמם, להיות בעלי צמא מוגבר, לחוש כאבי בטן והתכווצויות, בחילות או שלשול ועוד רבים אחרים. תסמינים אלה יובילו את הכלבים להתנהג בחוסר שקט, רגזנות והיפראקטיביות.

בכדי להתמודד עם התנהגויות אלה, אנו צריכים קודם כל לפתור את הבעיה אשר הובילה לרגישות. לרוב זה נעשה באמצעות שינוי תזונתי.

 

 

כפי שאנו יכולים לראות, למזון אותו הכלבים אוכלים יש השפעה רבה על ההתנהגות ומצב הרוח שלהם. תפריטים מסוימים יובילו אותם להיות חסר מנוחה, אגרסיביים או היפראקטיביים, בעוד שאחרים יובילו אותם להיות רגועים, שבעי רצון וקלים להתמודדות.

אנו צריכים לדעת את הקישורים התזונתיים הללו להתנהגות בכדי לדעת האם יש משהו שאנו צריכים לשנות בכדי לעזור לכלבים שלנו עם ההתנהגות שלהם. לעיתים שינוי תזונתי פשוט בתזונה יכול לשפר לא רק את איכות חיי הכלבים, אלא אף את שלכם.

תזונה נאותה לכלב צריכה להיות כזו המכילה חלבון איכותי, ירקות טריים ופחמימות מורכבות מאוזנות, עם כמה שפחות רכיבים סינטטיים וככל האפשר קרובה לטבע.

 

 

 

References

  1. Spring in Nutrition and the Brain. J.J. Wurtman and R.J. Wurtman, Editors, Volume 7, pp. 1-47. Raven Press, New York, NY, 1985

Onnie J. Spring, Ph.D., Harris R. Lieberman, Ph.D., Geoffrey Swope and Gail S. Garfield, EFFECTS OF CARBOHYDRATES ON MOOD AND BEHAVIOR, Nutrition Reviews, Volume 44, Issue Supplement s3, Version of Record online: 27 APR 2009

Harju C. , Dietary Impact on Canine Behavior, Swedish University of Agricultural Sciences, pp. 4-9.

Bosch, G., Beerda, B., Hendriks, W.H., van der Poel, A.F.B., Verstegen, M.W.A. (2007). Impact of nutrition on canine behavior: current status and possible mechanisms. Nutrition Research Reviews, vol. 20, pp.180-194.

Bosch, G., Beerda, B., Beynen, A.C., van der Borg, J.A.M., van der Poel, A.F.B., Hendriks, W.H. (2009c). Dietary tryptophan supplementation in privately owned mildly anxious dogs. Applied Animal Behavior Science, vol. 121, pp. 197–205.

Volhard, W. and Brown, K. DVM. The Holistic Guide for a Healthy Dog, Howell Book House, NY, 1995.

Morrison, R., Penpraze, V., Beber, A., Reilly, J.J., Yam, P.S. (2013). Associations between obesity and physical activity in dogs: a preliminary investigation. Journal of Small Animal Practice, vol. 54, pp. 570–574.

McDonald, P., Edwards, R. A., Greenhalgh, J. F. D. and Morgan, C. A. (2002). Animal nutrition, 6th ed. Pearson Education Limited, United Kingdom. pp. 55-71, 32-53.

Madras, B.K., Cohen, E.L., Fernstrom, J.D., Larin, F., Munro, H.N., Wurtman, R.J. (1973). Dietary Carbohydrate Increases Brain Tryptophan and Decreases Free Plasma Tryptophan. Nature, vol. 244, pp. 34–35

Dodman, N.H., Reisner, I., Shuster, L., Rand, W., Luescher, U.A., Robinson, I., Houpt, K.A. (1996). Effect of dietary protein content on behavior in dogs. Journal of the American Veterinary Medical Association, vol. 208, pp. 376–379

 

 

 

 

Please follow and like us:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *